<h1>תמים דעים להראב"ד סימן ק"ה</h1>
<h2>דף נו:</h2>
פסק זה כתב הרב ר' שמואל מרמרוג ז"ל בפירושיו. אמר רב הונא לא שאנו דמה שבגת מותר אפי' ע"י ע"א אלא שלא החזיר גרגותיני לגת אבל החזיר גרגותני לגת וריקן שם החרצנים ויין שבתוכו אסור כל מה שבגת מפני שחרצני הגרגותני נאסר מפני יין נסך שבבור על ידי נצוק או ע"י חיבור כדמפרש ואזיל וחוזרים החרצנים ואוסרים כל מה שבגת. שמעית מינה נצוק חבור. ומיהו יין שבגת מותר דאין לאסרה מחמת ניצוק שיורד לתך גרגותני על יין שבגרגותני שהוא יין נסך דנצוק מחמת נצוק מותר ומ"מ שמעי' מינה (דכן) [דב"ק] ניצוק אינו חבור דאמרי' לעיל שמעת מינה ניצוק חיבור ואפי' הכי קתני דיין שבגת מותר דאינו חבור לגרגותני להאסר כמו שנאסור יין שבגרגותני על ידי נצוק חבור. שהרי הגת מקלח בגרגותני והגרגותני לבור ולא אסרינן מה שבגת הואיל וגרגותני ביניהם וכן הלכה. ובפרקא בתרא פסקי אמוראין דניצוק חבור. ומעשה בא לפני רבי (עד) [על] קנקן שקורין יושטידיאה מלא יין כשר ונתנוה לפני נכרי והריק ממנה לכליו לשתות ומתוך יין נסך שבכלי נאסר הקנקן על ידי נצוק חבור. והוציאו יין מתוך חבית של יין כשר באותו קנקן האסור ע"י נצוק. והתיר ר' את החבית ולא רצה לאסרו מחמת ניצוק שנתחבר יין החבית ליין נסך שבתוך הקנקן משום דיין הקנקן הנאסר בשביל ניצוק אין אוסר יין אחר על ידי ניצוק אלא אם מעורב ממש בכלי אחר. ולא חש ר' שמא הריק הגוי מיין נסך שבכלי לתוך הקנקן. או שנגע בידו לתוך הקנקן דלאו שכיחא מלתא למעבד הכי ולא הוה היין נסך אלא על ידי ניצוק. והלכך לא אסיר יין שבחבית על ידי ניצוק הואיל ולא נגע בו ממש. והביא ראיה לדבריו מהכא דאמרינן ש"מ ניצוק חבור שאפילו הכי היין שבגת מותר דנצוק מחמת ניצוק הוא. עד כאן כתב הרב ז"ל.
